קאסם נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.המבקשת הגישה נגד המשיבה תביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, על-פי פוליסת ביטוח של המשיבה. עם הגשת התביעה, ביקשה המבקשת לפטור אותה מתשלום אגרה בתיק.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אינני רואה לקבל את הבקשה.

3.בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007, והפסיקה שיישמה אותה, על המבקש פטור מאגרה הנטל להניח בפני בית המשפט תשתית מבוססת לטענתו שאין ביכולתו לשלם את האגרה, וכן להצביע על כך שתביעתו מגלה עילה. לעניין הראשון קובע סעיף 14(א) לתקנות, כי על המבקש לתמוך בקשתו בתצהיר בו יפרט את רכושו ורכוש בן זוגו ומקורות הכנסתו בששת החודשים עובר להגשת הבקשה. על המבקש לפרוש בפני בית המשפט את מלוא התמונה באשר למצבו הכלכלי, כגון - דפי חשבון בנק לתקופה האמורה; תדפיס כרטיס אשראי ככל שישנו; הצגת אסמכתאות אודות הכנסות והוצאות נטענות; מידע אודות קיומם של חסכונות ופיקדונות; וכן פירוט אודות רכושו.

4.בענייננו הוגשה הבקשה מלכתחילה באופן חסר, מבלי שצורפו לה מסמכים רלוונטיים מינימאליים לביסוס הנטען אודות היעדר יכולתה הכלכלית של המבקשת לשלם את האגרה. גם לאחר צירוף מסמכים מסויימים, בעקבות החלטתי הקודמת בעניין זה, אין בתשתית שנפרשה על-ידי המבקשת כדי לבסס כנדרש את הטענה בדבר היעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה. המבקשת צירפה תדפיסי חשבונות בנק שלה ושל בעלה לחלק מהתקופה הנזכרת בתקנה, ולא הגישה כל מסמך בנוגע להוצאות חודשיות של התא המשפחתי, הכנסות שלה ושל בעלה, פירוט בנוגע לחסכונות, קרנות השתלמות, נכסים, תדפיסי כרטיסי אשראי ועוד. מתדפיסי החשבונות שכן צורפו ניתן ללקט הפרטים הבאים: בחשבון המבקשת ובעלה בבנק הפועלים מסגרת עו"ש מאושרת בגובה 38,400 ₪, והחשבון נכון ליום 13.1.13 היה מצוי ביתרת חובה של 35,901 ₪. עוד ניתן ללמוד כי נכנסת משכורת לחשבון הנדון בכל חודש בגובה 11,000 ₪ לערך, כי ביום 31.12.12 נכנס לחשבון סך 74,000 ₪ ממיטב גמל ופנסיה, שטיבו לא הוברר, וכי נעשות העברות חודשיות מהחשבון לבנק ירושלים, שאף טיבן לא הוברר. עוד עולה מהתדפיס כי ביום 3.1.13 בוצעה בחשבון המרת נירות ערך. בחשבון השני המתנהל בבנק מסד עולה כי החשבון במינוס 18,911 ₪, וכי נותרה יתרה למשיכה בשיעור 388.94 ₪ וכי נכנסת משכורת חודשית בשיעור 3,292 ₪ לערך. על-פי התצהיר שצורף, המבקשת ובעלה הם בעלי דירה, ובבעלותם רכב יונדאי.

ספק אם ניתן ללמוד מהנתונים שצורפו תמונה מלאה בדבר מצבה הכלכלי של המשפחה, ומכל מקום אין בהם כדי להצביע על היעדר יכולת לשלם את האגרה, ובכלל זה היעדר יכולת לגייס את הסכום הנדרש באמצעות תשתית הנכסים הקיימת של המשפחה. יוצאת אני מנקודת הנחה כי יש בתשלום האגרה כדי להכביד על המשפחה, אלא שמדובר בתשלום חובה שהפטור ממנו הוא בגדר חריג, שאת יסודותיו יש לבסס היטב, דבר שלא נעשה במקרה דנן.

5.נוכח האמור, ומאחר שהמבחנים לפטור מאגרה הינם מצטברים, אין מתחייב ניתוח של מוצקות עילת התביעה. אעיר עם זאת, כי מכתבי הטענות עולה, מחד, כי המשיבה הכירה בזכאותה של המבקשת לתגמולי ביטוח לתקופה מסויימת בעבר, ומאידך, עולה בבירור מחלוקת באשר לטענתה של המבקשת כי איבדה כליל את כושר עבודתה, בעוד שלגישת הנתבעת (ובהתאם לחוות דעת של מומחים מטעמה שנכתבו עובר לתביעה, וצורפו לכתב התביעה), ביכולתה לעבוד כיום בעבודה משרדית כמו-גם במתן שיעורים פרטיים. מדובר במחלוקת לגופם של דברים, שבמוקדה ניצבת בין היתר שאלה הנוגעת למומחיות מקצועית, ולאור זאת אין בידי להעריך בשלב זה אם סכום התביעה הוא ריאלי או שמא מופרז, כטענת המשיבה. מכל מקום, משלא הונחה כאמור לעיל תשתית מספקת לטענה כי אין בידי המבקשת לשלם את האגרה, אין מקום לפטור אותה מתשלומה.

6.אשר על כן הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בתום ההליך.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כא' אדר תשע"ג, 3 למרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: